הרצנשטיין נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה כספית ע"ס של 2,500 ₪, שעניינה חיוב עבור שיחות שבוצעו, כביכול, ע"י התובע בחו"ל.

2.התובע טען כי הנתבעת חייבה אותו בגין שיחות שבוצעו בחו"ל, כאשר בפועל בוצע חיוג בלבד (להבדיל משיחות) שלא זכה למענה.

3. מנגד, טענה הנתבעת כי בגין השיחות נשוא התביעה היא חויבה לשלם למפעילים זרים בחו"ל, עפ"י דיווחים שהתקבלו מהם, כאשר החיוב מתבצע החל מרגע המענה, גם אם מדובר במשיבון או בהודעה אחרת המושמעת לאחר החיוג. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי לפנים משורת הדין ומטעמים 'שירותיים' היא הציעה לתובע הטבת זמן אויר, אלא שאחרון זה סירב להצעה.

4. מהמסמכים שצורפו לתביעה עולה כי בבסיס התביעה עומדים שני חיובים, האחד בסך של 69.74 ש"ח והשני בסך 43.64 ש"ח. לאור זאת נתבקש התובע בדיון להבהיר לביהמ"ש כיצד חושב סכום התביעה ומה הוא כולל. בתשובה הבהיר התובע כי הסעד הכספי אינו חשוב מבחינתו והעיקר הוא שביהמ"ש יתייחס לשאלה 'העקרונית' שהוא מבקש להעלות; התובע הוסיף כי הוא אף מוכן להעמיד את התביעה ע"ס של שקל אחד בלבד.

5.הנתבעת בתורה הבהירה כי למרות שהיא חייבה את התובע, לאחר שבוצע חיוב ע"י חברת התקשורת בחו"ל ובגין שיחות שנענו (תוך שהבהירה כי ייתכן כי המענה היה באמצעות השמעת הודעה כלשהי) אלא שהיא מוכנה, לפנים משורת הדין, להחזיר לתובע את הסכומים שנגבו בסך של 118 ש"ח.

6.בנסיבות אלה, ועם כל הכבוד לרצונו של התובע, איני מוצאת צורך להיזקק לשאלה אם אכן בוצע חיוב בהתאם להסכם עם הנתבעת אם לאו, ואני מוצאת לחייבה בסכום החיוב בגין השיחות בהתבסס על הסכמתה לעשות כן.

יוטעם כי תפקידו של בימ"ש זה הינו הכרעה בסכסוך שלפניו ומתן פס"ד בתביעה הנוכחית ואין מקום לבחון שאלות תיאורטיות שאינן נחוצות להליך. גם אם התובע סבור כי תביעתו מעוררת שאלה 'עקרונית' (וספק רב אם כך) הרי שמרגע שהנתבעת הסכימה להחזיר את הכספים שנגבו, אין עוד טעם לדון בשאלה אם החיוב היה כדין.

בנסיבות העניין, איני מוצאת הצדקה לפסוק סכומים כלשהם בגין עוגמת נפש (רכיב זה לא נכלל מלכתחילה בתביעה שהוגשה והוא עלה רק בדיון).

נוכח סכום התביעה המופרז ביחס לסכום החיוב (כאשר בעניין זה ציין התובע בפני כי הסכום כולל את 'סכום פרסום פסה"ד'!!) ונוכח העובדה כי התובע לא קיבל את הצעת הנתבעת שהועלתה עוד בפתח הדיון (כאשר ניתן היה לקבל את ההצעה ולטעון אך לעניין ההוצאות) איני עושה צו להוצאות, מלבד חיוב הנתבעת בהחזר האגרה ששולמה.

סוף דבר – אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 118 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית למן יום החיוב (בגין השיחות) ועד ליום התשלום בפועל וכן בהחזר אגרה בסך של 50 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית למן הגשת התביעה ועד ליום התשלום.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: